לחם תירס וזכרונות ילדות

כשאני חושבת על לחם תירס, אני נזכרת בארוחות בוקר מוקדמות במטבח שטוף-שמש…

 כשהייתי קטנה, נסעתי מדי שנה עם משפחתי מביתי במרילנד, ארה"ב, לבית הקיץ של סבי וסבתי בקליפורניה. ביתם היה בעיר פרברית טיפוסית בשם פאלו אלטו, שם מזג האוויר חלומי והאווירה קיצית. אני זוכרת היטב את שורות בתי עץ הנמוכים והגינות המטופחות.

ביתם של סבי וסבתי היה המקום האהוב עליי בעולם כולו. בשעות הצהריים, קיפצתי יחד עם אחי בין הממטרות שהשקו את הדשא הירוק שבחצר וקטפתי לימונים עסיסיים מהעצים שצמחו בגינה. לעיתים, היינו מבקרים במרכז סטנדפורד שהיה באיזור או משחקים בגינת השעשועים הקרובה לביתם. 

אך לפני כל המשחקים וההרפתקאות של שעות הצהריים, אני ואחי קמנו מוקדם והתחלנו את היום בארוחת בוקר בבמטבח של סבי וסבתי. מדי יום, אכלנו בארוחת הבוקר לחם תירס חמים ומתקתק מרוח בחמאה שנמסה לאיטה אל הלחם הצהבהב. לחם התירס האמריקאי הקלאסי מזכיר לי כל פעם מחדש את הקיץ בביתם של סבי וסבתי…

מאז שעברנו לגור בארץ, לא אכלתי לחם תירס, אף שהתגעגעתי לטעמו ולמרקמו המיוחד. לכן, כשחומר הגלם שנבחר לפרוייקט הבלוגרים "כחומר ביד הבלוגר" היה תירס, ידעתי מיד שאכין לחם תירס שיזכיר לי את הילדות.

Image

אז הנה המתכון שלי ללחם תירס שמזכיר לי את הילדות. להפתעתי, מסתבר שהמתכון האמריקאי הקלאסי הוא יחסית בריא, וניתן להכין אותו ללא רגשות אשם. את המתכון הזה שידרגתי מעט האמצעות קמח מלא ודבש, אך הטעם מפנק בדיוק כמו גרסתו האופיינית. למעשה, המתכון מכיל מעט מאוד קמח (והרבה מאוד קמח תירס צהוב!), ולכן טעם הקמח המלא אינו מורגש בכלל. המשיכו לקרוא לקבלת המתכון-

להמשיך לקרוא